
על אילו סוגי אוכל תימני תוכלו להתענג במסעדות תימניות?
ביקור במסעדה תימנית הוא חוויה מרנינה. לא מפתיע שהמטבח התימני כבש במהרה את לבם של כלל הישראלים בני כל העדות, ולו בשל הטעמים המודגשים והפיקנטיים, שמלהיבים את החך. במטבח התימני גם המרכיבים הזולים והפשוטים ביותר, הופכים תחת שרביט הקסמים התימני למאכלים מהבילים, ריחניים ומענגים במיוחד. אז אם אתם מכורים למרק רגל, חייבים לטעום מחשוש או תבשיל זנב שור ולא מוכנים לוותר על ג'חנון משובח או כובאנה חמה וטעימה, כדאי שתמהרו להזמין שולחן ב rest.co.il
אם נערוך משאל רחוב קצר ומדגמי לגבי האוכל התימני המוכר לציבור, מאכלי הבצק כמו: ג'חנון, כובאנה, לחוח, פתות (זלביה) ומלאווח יככבו ללא ספק, אבל המטבח התימני הוא הרבה יותר מבצק בלבד. יש הבוחרים להגדיר עצמם כמסעדה תימנית - ועל כך יעידו כ-90 מסעדות תימניות המופיעות ב zaprest אתר המסעדות של ישראל - בזכות התמחותם במאכלי הבצק הללו, ויש מסעדות המספקות לסועד חוויה קולינרית אותנטית הכוללת תפריט עשיר של מאכלים תימניים נפלאים. כדי שתדעו מה לבחור מהתפריט, כדאי שתכירו את המרכיבים הבולטים של מאכלי העדה התימנית, ומהו סוד הטעם שהופך אותם למבוקשים כל כך.
מרק רגל
זהו אולי המאכל התימני המוכר ביותר שאינו עשוי בצק - בכל מסעדה תימנית אותנטית תוכלו למצוא מנה כזו. מדובר במרק טעים במיוחד, אשר מבוסס על שוקי עוף, עצמות מוח וסוכר, בתוספת חוויאג' (אליו נגיע בהמשך) ורכיבים 'מרקיים' סטנדרטיים כמו פטרוזיליה, סלרי, עגבניה קלופה ועוד.
מחשוש/שאווייה
תבשיל זה הוא מן המפורסמים בקרב בני תימן. עשוי בשר בקר - לרוב צלעות או כתף עגל - וחתוך לקוביות גדולות. הבשר מטוגן עם בצל, שום ושלל תבלינים. לרוב, התימנים נוהגים לאכול את התבשיל בשבת בבוקר, כאשר הוא קר.
תבשיל זנב שור
התבשיל כולל עצמות זנב שור עם הבשר, או לחלופין אוסובוקו. כיאה לתבשיל בשר, הוא מבושל למשך זמן רב (כשעתיים), בתוספת תבלינים רבים ובהם חוויאג' כמובן. בסופו של תהליך מתקבל מעין מרק ובו חתיכות הבשר הטעימות.
דג תימני
גם לתימנים יש מתכון משלהם לדג טעים. מדובר בפילה, מהנפוצים שאפשר למצוא בסופר (דניס, מושט, לוקוס או נסיכת הנילוס), אשר גם כאן מתבשל ברוטב עגבניות, אך עם תבלינים ייחודים: חוויאג', חומר ואפילו נענע.
סאמנה
מטיט
זוהי דייסה המבוססת על אשל/רוויון ושמנת חמוצה, ושאותה נהוג לאכול בשעות הבוקר. רכיבים שונים מוספים לאשל ולשמנת החמוצה - שום, לימון, קמח וסחוג - ויחד מבשלים את כולם על אש בינונית לדקות ספורות. המהדרין מוסיפים זעתר. אם תנסו, תזכו לטעום מנה מיוחדת במינה.
עציט
מעין בלילה עשויה מים וקמח - אך כאן מדובר על קמח שעורה ירוקה בדרך כלל, או קמח חיטה במקרים אחרים. יש המכנים את המאכל הזה עסיד או עסידה, והוא נפוץ מאוד בצפון אפריקה וכמובן בתימן.
סחוג
מהמילים התימניות המוכרות ביותר לציבור הרחב. אין מטבח תימני בלי סחוג. זהו המרכיב הבסיסי ביותר במאכלים התימניים, וטעמו החריף מוסיף ארומה מיוחדת לאוכל. בפועל, הסחוג הוא ממרח שמיוצר מפלפלים אדומים מיובשים (סחוג אדום) או מפלפלים ירוקים ומעשבי תיבול שלא יובשו (סחוג ירוק). והטעם? חריף אש.
חילבה
החילבה היא למעשה צמח שנקרא גרגרנית יוונית. התימנים נוהגים להשרות את גרגרי הצמח במים למשך יום שלם, ולכתוש אותם לאחר מכן יחד עם כמון, לימון ושום. יחד, נוצר מעין ממרח או מטבל שאותו אנו מכירים כחילבה. את החילבה נהוג להוסיף למרק, ויש לו סגולות רבות לשיפור הבריאות.
חוויאג'
סלט ירקות תימני
מדובר בסלט ירקות סטנדרטי למראה (מה שרבים נוהגים לכנות בשם 'סלט ערבי'), עם תוספת מפתיעה אחת: כף חומץ, שיש בה כדי לשנות הכול.
לסוס
מדובר בפול אשר מושרה למשך שעות מספר, ולאחר מכן מבושל במשך כל הלילה, מה שמעניק לו טעם ותחושה מיוחדים.
ובכל זאת - כמה מהבצקים המובילים
ג'חנון
אותו בצק מגולגל שכולנו נוהגים לאכול בתוספת עגבניות מרוסקות וביצה, אשר עשוי מ'עלים' של בצק. הג'חנון נאפה בסיר או בתנור למשך לילה שלם בטמפרטורה גבוהה, וכך מקבל את צבעו הכהה. מי שלא טעם ג'חנון ביתי, תוצרת יד, בחייו - כאילו לא טעם ג'חנון מעודו.
מלאווח
שכבות של בצק עלים אשר מתאגדות לכדי בצק עגול ודק, שאותו מטגנים במחבת. לאחר שהוא מוכן, טובלים אותו בעגבניות מרוסקות ו...מלקקים את האצבעות.
כובאנה
לחוח
זוהי מעין פיתה חיוורת, מלאה נקבים וחרירים כמו ספוג, אשר משמשת כמאכל 'ליד' המנות העיקריות, לספיגת הרוטב וכדומה. את הפיתה אפשר לאכול גם ללא כל תוספת, והיא נחשבת מאוד אוורירית וקלילה.
פתות
נקרא גם זלביה. מדובר במאפה של חתיכות בצק (שאפשר גם לטגן אותן), אשר נאכל עם מרק תימני, וכן עם אשל, שמנת, ביצים או גבינות שונות. למעשה, לפתות שלל 'מצבי צבירה' ואפשר להיתקל בו בגרסאות רבות.