קדחת הקרציות היא מחלה הנפוצה מאד בכלבים ברחבי הארץ והעולם, והיא נגרמת כתוצאה מההדבקה בחיידקים או בטפילי דם שמועברים על ידי הקרציות. אמנם, קיימים טפילים מסוגים שונים אשר עשויים לגרום לפרוץ המחלה, אולם, הנפוץ והשכיח מביניהם בישראל הוא החיידק הקרוי ארליכיה קניס (Ehrlichia canis), שמועבר על ידי קרציית הכלב החומה (המוכרת בתחום הווטרינריה בשמה הלועזי והמסובך - Rhipicephalus Sanguineus) ונחשבת לסוג הקרצייה הנפוץ ביותר בישראל.
כיצד מתבצעת הדבקה של כלב (או בעל חיים אחר) בקדחת הקרציות?
ההדבקה מתחילה כאשר קרצייה צעירה מוצצת את דמו של בעל חיים הנגוע בארליכיה. טפיל הדם מתמקם בבלוטות הרוק של הקרצייה, כך שכאשר אותה קרצייה הנגועה במחלה תעבור לבעל חיים אחר ותתחיל למצוץ גם את דמו, יחד עם הרוק שלה, היא תזריק לבעל החיים (שהיה בריא עד לרגע זה) את הטפיל ותדביק אף אותו בארליכיה. בשלב זה, גם בדיקת דם שיבצע וטרינר ירושלים, עדיין לא תצליח לגלות את קיומו של הטפיל בדם. זאת, מאחר וגם וטרינרים בירושלים אינם מסוגלים לזהות את הטפיל בדם, טרם הופעתם של הסימפטומים הראשונים להדבקתו של בעל החיים.
שלבי התפתחות המחלה
לקדחת הקרציות שלושה שלבי התפתחות אופייניים, כשכל אחד מהם מאופיין בתסמינים שונים:
השלב האקוטי של המחלה - השלב הראשוני שלה. התסמינים הראשונים יופיעו, לרוב, כשבוע עד שלושה שבועות לאחר עקיצת הקרצייה הנגועה ועשויים להמשך כשבוע עד ארבעה שבועות. השלב האקוטי מאופיין במספר תסמינים אפשריים שמקורם בתקיפת הטפיל את המערכת החיסונית של הגוף, והם כוללים תסמינים כחולשה, דיכאון, אפאטיות, ירידה מורגשת בתאבון, עליית החום, נפיחויות בקשרי הלימפה השונים והופעה פתאומית של שטפי דם ודימומים חסרי סיבה נראית לעין (דימום מהאף, למשל, נחשב לסימן שכיח בשלב זה של המחלה). לרוב, שלב זה יחלוף במהירות, ובמקרים רבים, בעלי הכלב אף לא יהיו מודעים למחלתו.
השלב התת-קליני של המחלה - במקרים בהם מערכת החיסון של הכלב לא התמודדה עם הטפיל בשלב הקודם, קדחת הקרציות עולה הילוך, ועוברת לשלב זה, אשר אף הוא, עדיין, נחשב למצב סמוי, שכן הכלב נראה בריא, או סובל פה ושם מצורה קלה של אותם סימנים שהוזכרו בשלב האקוטי. השלב הזה עשוי להימשך חודשים ואף שנים, כאשר הבעלים אינם מגיעים לבדיקת וטרינרים ירושלים, מאחר ואין להם כל סיבה ממשית לחשוד כי הכלב אינו כשורה.
השלב הכרוני - זהו השלב שבו, במרבית המקרים, מגיע הכלב אל וטרינר בירושלים, בשל הופעתם של סימפטומים מדאיגים - חולשה חמורה עד כדי התמוטטות, אובדן משמעותי של משקל, סימני אנמיה ברורים לעין, הגדלה מפושטת ונימושה של קשרי הלימפה, עליית החום באופן קיצוני, שטפי דם מפושטים ודימומים פתאומיים. גם טיפול הנחשב כ"מוצלח" בשלב זה, עלול להותיר את הכלב במצב בריאותי גרוע למדי.
קרא עוד